יום שישי, 31 באוגוסט 2012

תדאגו שיהיה לכן טוב. השאר כבר יבוא מעצמו.

אני יכולה לשים את האצבע על מספר גורמים שאפשרו לי בסופו של תהליך להכיר את בן זוגי: אופטימיות ועבודת חיפוש מאומצת, כבר אמרתי. חשבון נפש והסתכלות פנימית, שעליהם אדבר בהמשך. והפרוייקט במשרד הממשלתי, שאודותיו אספר לכן עכשיו.
כיועצת חיצונית, נשלחתי מטעם החברה שבה עבדתי לבצע פרוייקטים בארגונים שונים, לעיתים במסגרת פגישות קצרות אך לעיתים לשהיה לתקופות ארוכות. חלק מהארגונים אהבתי יותר וחלק פחות, אך במשרד הממשלתי האחרון שבו עבדתי היה משהו מיוחד. משהו אחר.
הגעתי לשם לפני כארבע שנים, ללא ציפיות מיוחדות, וכבר בתחילת עבודתי חשתי באוירה יוצאת דופן: שיח תרבותי בין האנשים, ללא הרמת קול ותוך כבוד הדדי ופרגון, עבודה בסביבה רגועה, שאינה תחת לחץ, והכי חשוב מבחינתי: איש הקשר במשרד, ששימש כבוס שלי, היה משיכמו ומעלה. מסוג המנהלים שנעשה עבורם הכל, גם מבלי שיבקשו זאת.
לאט לאט מצאתי את עצמי נהנית יותר ויותר ללכת לעבודה, מתחילה להיות יותר רגועה (מה שלא מאפיין אותי) ופוחדת מהיום שהפרויקט הזה יסתיים.
לצערי, לפני מספר חודשים הפרוייקט אכן הסתיים.
במסיבת הפרידה שערכתי לחברי למשרד הודיתי להם על התקופה המקסימה וגם שיתפתי אותם במשהו נוסף: 4 חודשים לאחר שהתחלתי את הפרויקט במשרדם, הכרתי את בן זוגי לחיים והשאר היסטוריה. הסברתי להם שלא בכדי אני מעלה מידע זה: לדעתי יש קשר בין הדברים כיוון שכאשר טוב לאדם, הוא גם מקרין זאת, ועל כך אני מודה להם.
יתכן ולא כל כולם ירדו לסוף דעתי, אבל אתן, רווקות יקרות, נסו לעשות זאת, כי אכן יש קשר בין הדברים. אני לא מגזימה. לא ניתן להקרין אושר ושמחה כאשר לא טוב לנו, ורובנו אוהבים לשהות בחברת אנשים שמעלים לנו את המורל, ולא להפך.
בנות, תדאגו שיהיה לכן טוב. אם לא טוב לכן בעבודה, נסו לשפר את המצב או החליפו מקום עבודה. אם רע לכן בקשרים בינאיישיים כלשהם (בין אם במשפחה או עם חברים), דאגו לפתור את המחלוקות. אם רע לכם עם עצמכם, שוחחו על כך עם אנשי מקצוע והם כבר יידעו כיצד לעזור לכן. זכרו, שאינכן יכולות להקרין אושר כאשר לא טוב לכן. זה לא הולך.
כאשר לכן יהיה טוב. השאר כבר יבוא מעצמו.

יום רביעי, 22 באוגוסט 2012

סרטים מומלצים

רווקות יקרות, הפעם אני רוצה להמליץ לכם על סרטים הקשורים לנושא האהבה בכלל ולרווקות בפרט. להכין את הפופקורן...
חופשייה ומאושרת -  מדהים!!! סרט חובה לכל רווקה. הסרט מספר על רווקה בת 30, תוססת, מלאת הומור ושמחת חיים, אופטימית בצורה מדהימה, שרואה תמיד את חצי הכוס המלאה (אפילו כשגונבים לה את האופניים).  כל כך יפה לראות אנשים כאלה. שימו לב בסרט לדיאלוג בינה ובין גיסתה הממורמרת (או אחותה, אני לא ממש זוכרת), שאינה מבינה כיצד היא יכולה להיות גם רווקה וגם מאושרת.   
הזדמנות אחרונה לאהבה – סרט המספר על גבר גרוש בן 60+ (בערך), הנוסע ללונדון לחתונת ביתו המנוכרת ושם הוא מתאהב בבחורה רווקה בסביבות גיל ה- 40. על פניו זה נראה כמו כל סרט רומנטי קקי, אלא שלא. הסרט מצליח להציג בצורה מדהימה את החרדות ממערכת יחסים, את עוצמות הרגש (והעצב) הקיים בגיבורים, ובעיקר את ההרגשה המקוננת בכל פנוי או פנויה,שעכשיו או לעולם לא.
חוכמת הבייגלה - הסרט מספר על רווק בן 30, הסובל מחוסר מיצוי עצמי, שחבר משדך לו את אחותו שחזרה מחו"ל. קראתי את הספר וראיתי את הסרט ונהנתי משניהם (נדיר!), אך בעוד מהספר זכורים לי בעיקר תלאות הגיבור מהעבודה המשעממת ומבחני הקבלה, מהסרט זכורה לי היטב הסצנה שבמהלכה גיבור הסרט מודיע לחברתו על רצונו להפסיק את הקשר בינהם. אין כמעט רווקה, ואני ביניהם, שלא חוותה את ההלם הזה, לאחר שהיתה בטוחה שכמוה, גם בן זוגה נהנה ומסופק ממערכת היחסים שלהם. הסרט מציג בצורה מעולה את חשיבות ה"כיבוש" אצל אנשים מסויימים, שככל שהיעד יותר קשה להשגה כך האתגר גדל, וכאשר הם מצליחים להשיג את מבוקשם, אין הם מוצאים עוד עניין במערכת היחסים שנבנתה.   
הוא פשוט לא בקטע שלך – ראיתי אותו השבוע ומאוד נהנתי. גם הסרט הזה נראה בהתחלה כקיטשי, אך ככל שמתקדמת העלילה ניתן לראות שיש גם מסר מאחורי הדברים. העלילה מגוללת את סיפורם של תשעה אנשים בשנות העשרים והשלושים לחייהם תוך דגש על מערכות היחסים שלהם, כאשר בכל מערכת יחסים ניתן לראות שצד אחד נלהב יותר מהשני. מבחינתי המסר של הסרט בא לידי ביטוי במשפט שג'יג'י אומרת לאלכס: שהיא שמחה שהיא לא צינית כמוהו, ואולי היא מנתחת כל דבר קטן ומביכה את עצמה בניסיון למצוא אהבה, אך היא קרובה הרבה יותר ממנו למצוא אהבה. זה כל כך נכון!! עוברים כל כך הרבה דברים לא נעימים בנסיון למצוא אהבה, אבל בסוף זה משתלם.
צפיה נעימה!!

יום חמישי, 9 באוגוסט 2012

פגישה עיוורת ולא בבית קפה

את מגיעה לפגישה, המראיין יושב מולך. הוא שואל אותך מספר שאלות, את עונה לו. את שואלת אותו מספר שאלות, הוא עונה לך. לא, זה לא ראיון עבודה. זו פגישה עיוורת.
הורים של רווקים/רווקות סיפרו לי לאחרונה, עד כמה ילדיהם עייפים מהפגישות העיוורות, או כפי שהם כינו זאת - ה"ראיונות האלה". הסכמתי איתם. סיפרתי להם שכאשר הייתי רווקה, היתה לי תקופה שחיפשתי עבודה, אז בבוקר התקיימו ראיונות העבודה ובערב הראיונות ה"אישיים". אוי, כמה שזה היה מתיש.
בנות יקרות, אומר לכן מה שאמרתי לאותם הורים: הפגישות העיוורות לא חייבות להתנהל כראיונות עבודה. אתן בהחלט יכולות לשנות זאת.
בפגישה הראשונה יותר חשוב לבדוק את ההתנהגות של הצד השני ואם יש כימיה, מאשר לדעת איפה הוא היה בצבא (ולא שחלילה אני מזלזלת בצבא). האינפורמציה על הבן זוג יכולה להתקבל בקצב איטי יותר ולכן לא חייבים להפגש דווקה בבית קפה או בבר, ששם הפגישה מושתתת על שיחות אישיות.
רוצות רעיונות? נתחיל:
טיולים רגליים – כמה נחמד, בעיקר בערבי הקיץ ואם יש לכן כלבים, הם גם יודו לכן על כך. שימו עליכן נעליים נוחות, לבוש לא מחוייט מדי, והתחילו לצעוד במסלולים המסודרים להולכי רגל. מנסיון, בהליכה המתח יורד, האווירה יותר נינוחה, ועל הדרך אתן מרוויחות קצת כושר ואולי גם נופים יפים....
סנוקר – לא, זו לא בדיחה. היו לי שתי פגישות עיוורות שהתקיימו בסנוקר ושתיהן זכורות לי כפגישות נחמדות. אני זוכרת שבפגישות היינו עסוקים בעיקר במשחק וכשהתיישבנו לבסוף  לשתות בירה (כמדומני), התנהלה השיחה באווירה פחות פורמלית ועל נושאים שקשורים יותר למשחק ולמקום.
באולינג – אני לא קיימתי פגישות בבאולינג אבל מנסיון של חברים, זה על אותו עיקרון של הסנוקר.
סרט – לא תאמינו, אבל גם פגישה כזאת היתה לי. ראינו את הסרט "סיפורי בתי קפה" שאני ממליצה עליו בחום. לשאלתכן, "אז מתי שוחחתם"? אז ככה, בזמן הפרסומות שלפני הסרט, קצת בהפסקה ובהליכה הרגלית שאחרי הסרט (וכפי שכתבתי, זה לא מה שחשוב בפגישה). לא זכור לי שהיה המשך לפגישה, אבל כן זכור לי שמאוד נהנתי ממנה, וזה לא פחות חשוב.
ניתן גם לקיים פגישה עיוורת בבית קפה או בבר, שלא באווירה של ראיון עבודה, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.
זכרו, שככל שיהיה לכן יותר נחמד בפגישות, כך תתעייפו מהן פחות ולא תגיעו למצב של קריסה טוטאלית.