10 שנות זוגיות

זוכרים מה כתבתי לכם בפוסט הראשון? תאמינו באהבה, תעבדו קשה ובסוף הזוגיות תגיע? אז לא רק שהיא הגיעה, היא גם נשארה. בלי עין הרע, טפו טפו טפו.

עד גיל 38 לא היתה לי מערכת יחסים שנמשכה שנה ברציפות (הממוצע היה 3 חודשים), ולכן אני עדיין צריכה לצבוט את עצמי לפעמים כדי להאמין שחלום הזוגיות התגשם. עבורי הזוגיות היא לא דבר מובן מאליו ולכן אני מעריכה אותה כפליים.

http://www.freepik.com/

אז איך עברו עשר השנים הראשונות?

בשנה הראשונה נהנינו מירח דבש של תחילת הקשר, בחנו אחד את השני ובסוף השנה הודעתי לבן זוגי שמעכשיו מתחילים לעבוד על ילד (הפוך זה לא היה מתרחש לעולם).

בשנה השניה נכנסתי להריון ונולדה ביתנו המקסימה.

בשנה השלישית התחלנו להתרגל לרעיון שהזמן הפנוי שלנו נעלם ובמקביל התאהבנו לאט לאט בביתנו.

בשנה הרביעית חיפשנו דירה במשך שנה ורבע! (אני לא מגזימה) ובסוף קנינו דירה קטנה ומתוקה.

מהשנה החמישית והלאה אנחנו חיים את השגרה, מה שנקרא "שוטף": עבודה, תחזוקת הבית, קצת ריבים וויכוחים ובזמן שנותר, רגעים קסומים בחיק משפחתנו הקטנטונת. כך נראית השגרה .

אז איך חגגנו את המאורע הגדול של 10 שנות זוגיות? הרי אי אפשר לעבור על כך לסדר היום. אני הצעתי שנצא לטיול זוגי מעבר לים, ובן זוגי ענה "בשביל מה? מה רע לנו בבית?" ובסופו של דבר מצאנו את דרך האמצע, כמו תמיד, כי אחרת איך אפשר להחזיק מעמד 10 שנים ביחד?