בסוף כולם מתחתנים – חלק ב'

זוכרות שהבטחתי שיש עוד מקרים רבים של רווקים/ות שהתמסדו מעל גיל 35? אז הנה רשימת המשך לפוסט "בסוף כולם מתחתנים - סיפורים אמיתיים" (גם הפעם חשוב לי לציין שאני לא בקשר עם חלק מהאנשים, ולכן יתכן שמספר הילדים השתנה).

נתחיל עם נספחים ששכחתי לכלול בפוסט הקודם: קרוב משפחה התחתן בגיל 33 ויש לו שני ילדים. לחברה שלי ד' יש חברה נוספת שהתחתנה אחרי גיל 40. במקום העבודה הראשון היה בחור שהתחתן קרוב לגיל 50. 

התמונה תודות לריקי רייכמן "עוגות קסומות" http://www.magicalcakes.co.il/ 

נמשיך עם מכרים של חברים: לחברה שלי ב' יש חברה שהתחתנה בגיל 33 ואילו אחותה התארסה בגיל 37. בת דודה של חברה שלי מ' התחתנה בסביבות גיל ה- 35 ולפני שנה נולד בנה הראשון. חבר של ידיד שלי התחתן בגיל 39 עם בחורה בת 32 ובפעם האחרונה ששמעתי עליו אישתו היתה בהריון השני.   

נמשיך עם הצד של אחי: אחות של חבר שלו התחתנה בגיל 37. ידידה שלו הכירה את בן זוגה אחרי גיל 35 וכעת היא בהריון. ידידה אחרת שלו נכנסה להריון בגיל 39. עוד ידידה שלו הכירה בחור בגיל 35, הביאה איתו את הילד הראשון, הם נפרדו ולאחר כשנתיים התחתנה עם בחור אחר והביאה ילד נוסף.   

לא תאמינו, אבל גם האקסים הביאו קצת אינפורמציה בנושא: חבר שלי לשעבר התחתן בגיל 34. אחות של אקס אחר הכירה בגיל 37 את בן זוגה (שקטן ממנה ב- 10! שנים) ולאחר כשנה נולד בנם הראשון. אקס של חברה שלי התחתן בגיל 45.

נזכיר את הרווקות מהדורות הקודמים: חברה לעבודה התחתנה לפני עשרים שנה וילדה את ביתה בגיל 43. אמא של קרובת משפחה התחתנה לפני חמישים שנה בגיל 36, ולאחר שנה נולד בנה הבכור.

ונסיים עם המקרה הכי אישי: אני הכרתי את בן זוגי בגיל 38 ולאחר שנתיים נולדה ביתנו המקסימה, לאחר הריון מהיר וטבעי...

רווקות יקרות: תאמינו באהבה, תעבדו קשה ובסוף זה יגיע!!

ספרים מומלצים

ספרים. אחת האהבות הגדולות של חיי.

היום אמליץ לכן על ספרים המציגים בצורה מעמיקה ורגשית את נושא האהבה ונושאים אחרים הקשורים אליה: חיפוש האהבה, עוצמתה, הויתורים שבדרך, אושר, בדידות, קשרים בין אישיים ועוד.

כל אחד מהספרים הבאים נגע בי בצורה זו או אחרת והציג לי תובנה חדשה על החיים בכלל והרווקות בפרט. ספרים מקסימים - ממליצה  בחום! לקרוא!

שלושה סיפורי אהבה / יעל הדיה - הספר כולל שלושה סיפורים המתארים את המתרחש בין גבר ואישה מזויות שונות. אני ממליצה בעיקר על הסיפור הראשון - קראתי אותו לפני שנים רבות ועדיין זכורה לי היטב ההזדהות שחשתי עם גיבורת הסיפור. הסיפור מספר על גבר ואישה בשנות ה- 30 לחייהם, עם עבר עשיר של בדידות ומערכות יחסים כושלות, שיוצאים לפגישה עיוורת ובדרך חזרה אוספים כלב רחוב. הסיפור מסופר משלוש נקודות מבט, הוא, היא והכלב. הסיפור מתאר, בצורה רגישה ומדוייקת, את התחלתה של מערכת יחסים, כאשר מצד אחד ניתן לראות את כל ההתרגשות והתמימות המקסימה של קשר התחלתי, אך מצד שני קיימים הלבטים (מה לעשות בבוקר אחרי?), הקשיים והפחדים - פחד מבדידות, מקרבה ומכישלון.

אהבה, פרוזק, סקרנות וספקות / לוסיה אצ'וריה - ספר המתאר את חייהן של שלוש אחיות, השונות זו מזו, כאשר לכל אחת מהאחיות מאפיינים חדים וברורים : הבכורה נשואה ואם לילד, עקרת בית לתפארת (אך גם בודדה ומשועממת), השנייה מצליחנית ועשירה (אך גם רווקה ובודדה) והשלישית היא ברמנית צעירה, החיה חיי הוללות של סקס, סמים ומועדונים (אך גם לא מצליחה למצוא אהבה ולהתקדם בחיים). הספר מתאר, בצורה כה אמיתית, כיצד כל אחת מהאחיות בטוחה שהאחות האחרת מאושרת, ורק היא חיה חיי אומללות וכאב. הספר גם מוכיח לנו שהאושר הוא לא פונקציה של סטאטוס משפחתי, קריירה או ממון, ולעיתים עלינו לערוך שינויים בחיינו על מנת שנזכה בו.

זה לא שאני לא אוהבת / אורית הראל - קראתי אלפי ספרים בחיי (אם לא יותר), וזה הספר היחיד שברגע שסיימתי אותו, פרצתי בבכי. הספר מגולל את סיפור חייה של אשת תקשורת מצליחה, שהתאלמנה שבוע אחרי חתונתה. הספר מתמקד בשנה אחת בחייה, שבמהלכה היא בוחנת את קשריה עם הסובבים אותה: אמה, שמערכת היחסים איתה היתה כה עכורה וכעת מחלת האלצהיימר מתחילה לקנן בגופה, והגבר הנשוי, שאיתו היא מנהלת רומן מזה שנים. הספר מציג, באופן כה טרגי (עד דמעותיי), כיצד היא ואמה "פספסו" לאורך כל השנים את האפשרות לשנות את מערכת היחסים ביניהן ורק עכשיו, כשאמה על סף אבדון, הן מצליחות סוף סוף לנהל דיאלוג עמוק ולגלות עד כמה הדברים יכלו להיות אחרת. בנוסף, הספר מציג את ההשפעה של מערכת היחסים עם ההורים, על תהליך בניית הזוגיות. המלצתי אליכם, מעבר לקריאת הספר: אל תשאירו דברים בבטן.

זהו להפעם. קריאה מהנה!!

המכרים של הרווקות, מה אתכם?

סלחו נא לי, רווקות יקרות, שאין כתבה זו מיועדת הפעם לכן אלא לסובבים אתכן (תפקידכן יסתכם בהעברת הכתבה לסובבים).  

הורים יקרים, אחים, דודים, בני דודים, חברים, שכנים, חברים לעבודה וכל מי שמכיר רווקה.

אני פונה אליכם כי גם לכם יש תפקיד נכבד בעולם הרווקות, על אף שאינכם חלק ממנו. אתם יכולים לתמוך ברווקות, לעודד אותן, לנסות לשדך להן, והכי חשוב – לא להציק להן בשאלות טיפשיות, כמו מתי תתחתנו.

לקרוא ולהפנים:

מה לא להגיד

אסור באופן מוחלט להגיד לרווקה את המשפטים הבאים: "למה את רווקה?", "מתי תתחתני?", "אם תהי בררנית תשארי רווקה / בתולה זקנה כל חייך". יתכן ויש עוד משפטים דומים, אבל אני מתארת לעצמי שהבנתם את הפואנטה. אין טעם לשאול את הרווקה מתי היא תתחתן כי תאמינו לי שהיא לא יודעת. אין טעם גם לשאול אותה למה היא רווקה כי התשובה באנאלית (אולי היא עדיין לא מצאה???).    

אסור באופן מוחלט להתערב בדרישות הרווקה מהבן זוג לעתיד (הגדרות חיפוש). אחד הדברים שהכי שנאתי ברווקותי שהיו שואלים אותי למה חשוב לי גבוה אם אני בעצמי לא גבוהה. מה א-כ-פ-ת לכם? אין טעם גם להגיד לרווקה שאם היא מחפשת איש שיחה זה לא רלוונטי, כי אחרי הילד הראשון מדברים רק על פיפי וקקי. הרווקה לא מחפשת ממקומכם אלא ממקומה, וחוצמזה גם לי יש ילדה קטנה ועדיין אני מוצאת את עצמי מנהלת שיחות בנושאים אחרים עם בן זוגי.  

כל ביקורת על היות הרווקה רווקה אסורה בהחלט, ואל תגידו לי עכשיו שזו ביקורת בונה, כי לא רק שאינה בונה,   היא גם מרחיקה ממכם את הרווקה לצמיתות. 

מה כן להגיד

לדבר על מגוון רחב של נושאים ולא רק על תחום ההכרות. רוצים תזכורת? איך הולך בעבודה / לימודים, איך הדירה, איך היתה החופשה, מה את קוראת וכו'. לא תאמינו, אבל לרווקה יש עולם שלם משלה חוץ מרדיפה אחר המיועד. 

כשמדברים על תחום ההכרות - לעודד לעודד ולעודד. לספר כדרך אגב על זוגות שאתם מכירים שהתחתנו בגיל מאוחר, להעלות נוסטלגיה מתקופת הרווקות שלכם, להקשיב לסיפורים על מפגשי ההכרות ולתבל בהומור. אפשר כמובן לתת עצות (כגון: איפה כדאי להכיר, איך לחזר ועוד), אך לא בנימה של ביקורת.  

לארח ולהזמין לצאת

למרות שעברו מספר שנים, אני עדיין חבה תודה לזוגות החברים שהיו מארחים אותי בערבי שישי או בכל יום אחר, מאכילים אותי (הם ידעו שאצלי יש רק חלב לקפה), מתעניינים בשלומי ובעולמי הרחב (ולא רק הזוגי) ונותנים לי הרגשה של מלכה ליום אחד. יש לי משפחה חמה ואוהבת ואנחנו מתראים בתדירות גבוהה, אבל תמיד זה נחמד שיש לך עוד בתים שבהם אתה מרגיש בבית...

ההזמנה לא חייבת להיות רק אליכם הביתה, אלא גם לצאת לבלות, לטייל, להצטרף למפגשים עם חברים ועוד.

לנסות לשדך

אני בטוחה שכל אחד מכם מכיר לפחות מספר פנויים (רווקים, גרושים, אלמנים) ויכול לשדך ביניהם ואם אין התאמה, אז יכול להתעניין אצל מכריו אם יש ברשותם פנויים אחרים. לדעתי לזווג זיווגים זו אחת המצוות היפות ביותר שיש. ברווקתי היו מספר אנשים שלא הפסיקו לשדך לי (וגם להם אני חבה תודה), עד שכבר לא היה נעים לי לבשר להם שגם הפעם זה לא הצליח. 

אני לא מקבלת את כל התירוצים ש"ניסיתי פעם וזה לא הצליח" או "אם זה לא יצליח אני לא רוצה להיות באמצע". שדכן יקר, אנחנו נודה לך על הכוונה הטובה לשדך ואם זה לא יצליח, אני מבטיחה לך שלא נתבע אותך.  

אם כולנו ננהג ככתוב לעיל, ננעים לרווקות את תקופת הרווקות ונעזור להן להגשים את החלום (בתנאי, כמובן, שהן מעוניינות בו...).