10 שנות זוגיות

זוכרים מה כתבתי לכם בפוסט הראשון? תאמינו באהבה, תעבדו קשה ובסוף הזוגיות תגיע? אז לא רק שהיא הגיעה, היא גם נשארה. בלי עין הרע, טפו טפו טפו.

עד גיל 38 לא היתה לי מערכת יחסים שנמשכה שנה ברציפות (הממוצע היה 3 חודשים), ולכן אני עדיין צריכה לצבוט את עצמי לפעמים כדי להאמין שחלום הזוגיות התגשם. עבורי הזוגיות היא לא דבר מובן מאליו ולכן אני מעריכה אותה כפליים.

http://www.freepik.com/

אז איך עברו עשר השנים הראשונות?

בשנה הראשונה נהנינו מירח דבש של תחילת הקשר, בחנו אחד את השני ובסוף השנה הודעתי לבן זוגי שמעכשיו מתחילים לעבוד על ילד (הפוך זה לא היה מתרחש לעולם).

בשנה השניה נכנסתי להריון ונולדה ביתנו המקסימה.

בשנה השלישית התחלנו להתרגל לרעיון שהזמן הפנוי שלנו נעלם ובמקביל התאהבנו לאט לאט בביתנו.

בשנה הרביעית חיפשנו דירה במשך שנה ורבע! (אני לא מגזימה) ובסוף קנינו דירה קטנה ומתוקה.

מהשנה החמישית והלאה אנחנו חיים את השגרה, מה שנקרא "שוטף": עבודה, תחזוקת הבית, קצת ריבים וויכוחים ובזמן שנותר, רגעים קסומים בחיק משפחתנו הקטנטונת. כך נראית השגרה .

אז איך חגגנו את המאורע הגדול של 10 שנות זוגיות? הרי אי אפשר לעבור על כך לסדר היום. אני הצעתי שנצא לטיול זוגי מעבר לים, ובן זוגי ענה "בשביל מה? מה רע לנו בבית?" ובסופו של דבר מצאנו את דרך האמצע, כמו תמיד, כי אחרת איך אפשר להחזיק מעמד 10 שנים ביחד? 

מה זה, לכל הרוחות, בררנית?

ניסיתן פעם לשאול את עצמכן מה זאת אומרת "בררנית"? הרי כל רווקה מתחילה שומעת את המילה הזו לפחות מאה פעמים ביום, גם אם לא ערכה סלקציה מימיה.

סביבתנו הנחמדה הדביקה סטיגמה לרווקים ולרווקות שהם בררנים. נו, אתן יודעות, מסוג המשפטים שעוברים מדור לדור, מבלי שאף אחד יעצור לרגע לחשוב אם זה נכון או לא (לא נורא, גם אחרי שתתמסדו תמשיכו לשמוע משפטים מסוג זה, כמו "לא מגדלים ילדים בתל אביב"). מעבר לכך, יש אנשים שחושבים שזאת חוצפה מצד הרווקים והרווקות שיהיה להם בכלל דרישות, שהרי אם הם הגיעו לגיל זה הם צריכים להגיד תודה לכל מי שמוכן להתחתן איתם... 

אז מה זה בררנית? כשאנו מחפשות בן זוג יש לנו דרישות ממנו, וזה לגיטימי ביותר. לא קונים חתול בשק. השאלה היא, כמה דרישות חובה יש לנו מהבחור (או, במילים אחרות, הגבלות) ועד כמה הן ישימות בחברתנו.   

נתחיל עם הכמה. היתה לי חברה שחיפשה בחור אקדמאי (תואר שני לפחות), גבוה (לפחות 1.85), ובעל ממון (לפחות דירה אחת בבעלותו). בנוסף היא דרשה שיהיה בהיר שיער ותכול עיניים, שאפתן וכריזמתי. אין לי מושג מהו הסטטוס העדכני של הבחורה, אבל אני חייבת לציין שבחמש עשרה שנות הכרותי אותה, היה לה קשר רומנטי אחד שנמשך שבועיים בלבד...

הנוסחה היא פשוטה - ככל שנגדיל את הדרישות כך נקטין את המאגר של הבחורים הפוטנציאלים. לכן מומלץ לבחון שוב את הדרישות שקבעתן ולהשאיר רק את הדרישות שהן חובה.

אבל זה לא מספיק. חשוב לראות גם עד כמה ההדרישות שלנו ישימות בחברתינו. אם נחפש, למשל, בחורים שגובהם מעל שני מטר יולא יהיו לנו עוד דרישות, אז מצד אחד זה יפה שיש לנו רק דרישה אחת, אבל במדינת ישראל, שלא כמו בהולנד או ארה"ב, כמות הבחורים העונים על הפרמטר הנ"ל שואף לאפס, כך שלא מספיק להוריד את כמות הדרישות, חשוב לשים לב שהן גם יישימות.

תמיד יהיו הגבלות וזה בסדר. אנחנו לא רוצות לקחת כל אחד. חשוב רק שההגבלות לא יהיו כה קשות עד שלא יהיו בחורים שיענו עליהם.

לכן, בנות, אם לדעתכן אין לכן הרבה דרישות והדרישות הן יישימות, אז בפעם הבאה שיאמרו לכן שאתן בררניות, פשוט תגחכו ותמשיכו הלאה.

פגישה עיוורת ולא כראיון עבודה

נניח שאתן עייפות מיום עבודה ולא מתחשק לכן פגישה עיוורת במקום לא קונבנציונלי, כפי שהצעתי בפוסט הקודם "פגישה עיוורת ולא בבית קפה". רווקות יקרות, שימו לב כיצד ניתן לקיים את הפגישה בבית קפה, מבלי שתרגישו בראיון עבודה.

תחילת הפגישה – גם אם במבט ראשון הבחור לא נראה לכן, חייכו חיוך גדול ואפילו לחצו ידיים בחום (אני לא בעד נשיקה, אפילו על הלחי, זה אינטימי מדי לשלב הזה). המחווה הקטנה הזו תשבור את הקרח ותוריד את מפלס הרשמיות.

ישיבה - אל תשבו אחד מול השני (רק חסר לכן כסא מנהלים ואתן ממש מראיינות), אלא אחד ליד השניה, ובתרגום לגאומטריה: אם לשולחן יש 4 דפנות, אז בדפנות הסמוכות ולא המקבילות. במצב הזה, לפחות כלפי חוץ הפגישה לא תראה כראיון עבודה.

תחילת השיחה - בשום פנים ואופן לא להתחיל לשאול את השאלות הבנליות כמו איפה למדת, מה עשית בצבא, ומתי בפעם האחרונה היית במערכת יחסים. תשאלו שאלות לא מחייבות, כגון איך היה סוף שבוע? מה עשית בחג? משאלות אלה ניתן ללמוד המון על התחביבים של הבחור, קשר עם חברים, משפחה וכו', מבלי להעיק עליו בשאלות נדושות.

אם יש רגע שקט – לא נורא, גם אחרי כמה שנות זוגיות הוא יכול להופיע. מותר לכל אחד להרהר לעצמו, וזה בסדר. אם השקט נמשך אפשר להחזיר את השיחה באמצעות ביקורת מצחיקה על בית הקפה או על האנשים שיושבים בו.

אורך הפגישה – גם אם היתה כימיה מדהימה, יש לסיים את הפגישה אחרי שעה, שעה וחצי. מניסיון, כאשר הפגישה הראשונה נמשכת מספר שעות נוצרת רמת ציפיות גבוהה מדי, לפחות לאחד משניכם, מה שלא רצוי בכלל.

סיום הפגישה - שאלו את הבחור אם זה בסדר מבחינתו לבקש חשבון ורק אז תבקשו מהמלצרית. בשום פנים ואופן אל תערכו שיחת סיכום בנוסח "דרכנו לאן" – זה מעיק!! כשתצאו מהבית קפה, תפרדו יפה מהבחור.

מה להגיד כדברי פרידה? אעביר לכן את שיטתי: כשידעתי שאין סיכוי בעולם שארצה לראות שוב את הבחור, לא אמרתי כלום. כשהפגישה היתה רק "ב-ס-ד-ר" ולא ממש היה אכפת לי אם הבחור יתקשר או לא, אמרתי "היה נחמד". וכשרציתי שיהיה המשך לקשר אמרתי "היה מאוד נחמד, אשמח מאוד אם תתקשר". מוזמנות לאמץ את השיטה.

יישמו את ההמלצות כבר בפגישה הבאה. שיהיה בהצלחה!!!