רופא נשים יקר שלי

רווקות יקרות, היום אני רוצה לספר לכן על רופא הנשים שלי, דר' א'. בהמשך תבינו למה.

לפני עשרים שנה, כשעברתי לעיר הגדולה, חיפשתי רופא נשים קרוב לבית (מצרך חובה לכל אישה) וקרובת משפחה המליצה לי על דר' א'. כשהלכתי אליו בפעם הראשונה ראיתי מולי רופא רציני, מקצועי ואדיב, שעונה בסבלנות על כל שאלה, גם אם נשאלה מספר פעמים. 
אימצתי אותו .

התמונה תודות ל"נמשים" http://www.nemashim-baby.com

עברה שנה, חלף לו עשור, ואני המשכתי ללכת אליו, בתדירות זו או אחרת, במקרה הטוב לגלולות במקרה המגרד לפיטריה (תמיד הרגשתי לא בנוח שמסביבי יושבות הריוניות ורק אני מעסיקה אותו בזוטות).

גיל 35 הגיע ואני הייתי בטוחה שהנה, הרופא הנחמד שלי, הולך לשאול אותי מה קורה עם ילד. אבל לא. דר' א' לא הזכיר את הנושא, אפילו לא במילה אחת. כשקראתי בעיתון שיש אפשרות להקפיא ביצית ושאלתי אותו על הנושא (אז האפשרות ניתנה רק בחו"ל), הוא פטר אותי במשפט "תמצאי בן זוג והכל יהיה בסדר".

אז מצאתי את בן זוגי (בגיל 38) ואחרי שנה הודעתי לדר' א' שהחלטנו להביא ילד לעולם. זו היתה פעם ראשונה שראיתי אותו מתרגש, אבל מיד חזר לעניינים והורה לי על הויטמינים שעלי לקחת. כששאלתי אותו מתי נתחיל בטיפולי פוריות, הוא פטר אותי שוב במשפט "תתחילו לעבוד, יהיה בסדר". 

וכך היה.

אחרי 3 חודשים נכנסתי להריון, ללא טיפולי פוריות ואפילו ללא ערכת ביוץ.

במעמד זה אני רוצה להודות מקרב לב לדר' א', על כל השלווה והרוגע שהקרין לי בתקופת רווקותי, שלווה שכל כך היה חשוב לי לקבל, במיוחד ממומחה כמוהו (דר' א' מומחה ביילודה). אין לי ספק, ששלווה זו סייעה רבות לכך שהצלחתי להכנס מהר להריון, למרות גילי המתקדם. 

תודה. תודה. תודה.  

אחרית דבר.

מספר חודשים לאחר שנולדה ביתי המקסימה נזקקתי דחוף לרופא נשים, ולצערי דר' א' לא קיבל באותו יום. מהפחד להכנס לסופ"ש ללא טיפול, הלכתי באופן חד פעמי לרופא אחר. אותו רופא טיפל בי במקצועיות רבה ובסיום הטיפול שאל אותי מתי אני מתכננת להכנס שוב להריון, כי הרי "אני לא צעירה". כשעניתי לו שאני לא מתכוונת להביא עוד ילדים (מלכה יש רק אחת והיא אצלנו בבית), הוא התחיל להרצות לי שאני עושה טעות ושאני ח-י-י-ב-ת להביא עוד ילדים. הוא לא הפסיק את ההרצאה גם כשעזבתי את חדרו...

להשכרה: גבר מלווה

לא מזמן קראתי כתבה על שירות חדש בסין, להשכרת גבר/אישה לאירוע. מה זה אומר? שאם את מוזמנת לאירוע ואין לך עם מי ללכת (או שיש, ואת בכל זאת מעדיפה מישהו אחר), קיימת חברה שתספק לך בחור מלווה לאירוע תמורת תשלום.

רעיון א-ד-י-ר!!! איך לא חשבו על זה בארץ? הרי אם אנחנו מנטרלים את כל האירועים של חברים מהעבודה, שלשם בד"כ מגיעים עם חברים לעבודה וללא בן זוג (חסכון בבייביסיטר ובהמחאה כפולה), אז אנחנו נשארים עם אירועים משפחתיים, אירועים של מקום עבודה/לימודים ואירועים של חברים מתקופות שונות (צבא, לימודים, שכנים וכו'). לאירועים אלה נדרש פתרון.

הפתרון יכול לבוא בצורת ידיד, בן משפחה, חברה טובה (יהיה לכן על מה לצחוק כשיחשבו אתכן לזוג), או כל יצור אחר שאיתו תרגישו בנוח. אך יתכן גם מצב שלא יהיה פתרון. 

אין לי ספק, בנות, שלפחות פעם אחת בחיים נתקלתן במצב לא נעים שהוזמנתן לאירוע ולא היה לכן עם מי ללכת. לי זה קרה לפני 15 שנה, כשחברה ממקום עבודה קודם הזמינה אותי לברית של הבן שלה. כיוון שלא היה לי עם מי ללכת ולא ניתן היה להתחמק, הלכתי לבד, במחשבה שאוכל טוב ואסתלק בהזדמנות הראשונה. זה היה ק-ט-ס-ט-ר-ו-פ-ה!! ישבתי בשולחן עגול עם עוד עשרה אנשים זרים, כשמצדי כולם מפטפטים ורק אני אוכלת או בוהה, והרגשתי הכי בודדה בעולם. כשיצאתי מהאירוע התקשרתי מייד לאחי הקטן והודעתי לו חגיגית שכל עוד אני רווקה, הוא יהיה המלווה הרשמי שלי לאירועים, וזאת ללא יכולת ערעור מצידו.     

חשוב לי, בנות, שלא תחוו את ההרגשה הזו. אם מקובל מבחינתכן ללכת לבד לאירוע ואתן לא סובלות כמוני - על הכיפאק, אבל  אם יש סיכוי שתסבלו, אל תלכו. הסבירו יפה לבעל האירוע שסרקתן את כל האפשרויות ועדיין אין לכן עם מי ללכת, ואתן מבטיחות לבוא אליו הביתה ולהביא מתנה. יתכן והוא יציע לכן להצטרף לשולחן של "אנשים מאוד נחמדים", אבל זה כבר נתון לשיקולכן (אתן יכולות לבקש ממנו לדבר איתם בטלפון לפני האירוע, רק אל תשכחו לספר להם שאתן רווקות, אולי גם תרוויחו חתן). 

ובחזרה לכתבה - אם בארץ תוקם חברה כזאת והמחיר יהיה סביר, מומלץ לנסות. אני תמיד דוגלת ברעיון שמה שניתן לקנות בכסף מאפשר לנו להיות פחות תלותיות, ולא משנה אם מדובר בשירות של טכנאי או בשירות של מלווה לאירועים.

זהו להפעם. נפגש בשמחות.

האם לתת צ'אנס לפגישה שנייה?

את יוצאת עם בחור לפגישה עיוורת, השיחה מתנהלת על מי מנוחות (מה שאומר שאין התלהבות יתרה אך גם אין דחיה מוחלטת), ובסופו של הערב את שואלת את עצמך האם לתת לבחור צ'אנס נוסף, כן או לא.

מצד אחד, חבל לבזבז את הזמן על משהו, איך נקרא לזה בעדינות - לא מריח ולא מסריח, במיוחד כשכבר עייפת מפגישות רבות ואת גם לא רוצה לטפח ציפיות ולהתאכזב מחדש. מצד שני, אם אין סיבה לשלול, אז למה לעשות זאת?

זה הזמן, רווקה יקרה, להקשיב לרחשי ליבך, לתחושת בטנך ובעיקר להתנהגותך:

אם את מתחמקת מלענות לטלפונים שלו, דוחה את הפגישה הבאה שוב ושוב ומחפשת תירוצים נוספים לביטולים הבאים - רדי מהנושא, זה לא זה, גם אם "על הנייר" הבחור הוא מציאה. לפגישה הולכים מתוך רצון טוב ולא בכח. אבל אם את מרגישה, עמוק מבפנים, שאת רוצה לראות שוב את הבחור, מוצאת את עצמך חושבת עליו, מחכה לפגישה הנוספת ואולי כבר מתכננת מה ללבוש - תני צ'אנס ובגדול.

הרושם שקיבלת מהבחור בפגישה הראשונה עשוי להשתנות בהמשך (ועשוי גם לא) ולכן, כל עוד לא שללת את הבחור במאה אחוז, את חייבת לתת לו צ'אנס נוסף (זו סיבה נוספת לכך שרצוי לסיים יפה את הפגישה הראשונה ולהשאיר פתח להמשך).

קשרים רבים מסתיימים בפגישה השנייה, אבל לפעמים נדרשת הפגישה הנוספת כדי לקבל החלטה ולכן כבודה במקומה. אם יש לך אפילו ספק קל שבקלים, אל תוותרי עליה. יתכן וגם אחרי הפגישה השנייה לא תצליחי לקבל החלטה וידרשו פגישות נוספות, אך מה שחשוב, שלקראת כל פגישה תרגישי שאת רוצה לראות את הבחור.

ולבסוף, ווידוי קטן: אם מישהו היה אומר לי, שמהפגישה הראשונה שלי עם בן זוגי שיחיה, יתפתח קשר של ארבע שנים כולל ילדה מדהימה, הייתי פשוט מגחכת. ישב מולי בחור שנראה טוב, רציני ואדיב, אך כל השיחה בינינו הסתכמה בנפלאות מכשיר ה- GPS שברשותו, כשאני בכלל לא מתעניינת בטכנולוגיה. בסיום הפגישה נפרדנו במשפט הבנאלי- "היה נחמד". למחרת הוא שלח לי מסרון שמצדו ניתן להפגש שנית, וכיוון שלא היתה לי סיבה לשלול, עניתי בחיוב. שיחת הטלפון הבאה חיזקה בי את ההרגשה שאני אכן רוצה לראות אותו שוב ובתוך תוכי אפילו מחכה לפגישה.

השאר יכתב בספרי ההיסטוריה.