על
מנת שתאמינו לי שבסופו של תהליך החתן המיועד מגיע, במיוחד למי שעבדה קשה כדי
להשיגו, אני מביאה לכן רשימה של רווקות, וגם כמה רווקים, שרובם התחתנו/התמסדו בגיל
35 ומעלה (חשוב לי לציין שאני לא בקשר עם חלק מהאנשים ולכן יתכן ומספר הילדים
השתנה):
נתחיל עם החבורה
מהתקופה של סוף שנות ה- 20 ותחילת ה- 30 (המכונה החבורה מהפאב): ה' התחתן בן 35
ויש לו ילדה אחת. ס' נכנסה להריון בגיל 35 אחרי שלושה חודשי הכרות וכיום יש
להם שלושה ילדים. ו' הכירה את בעלה בגיל 33 ולהם ארבעה ילדים. ב' התחתן בגיל
46 אחרי חמש שנות חברות.
נמשיך עם החברים של
שישי בבוקר: ש' נכנסה להריון בגיל 35 אחרי שלושה חודשי הכרות וכיום יש להם שני
ילדים. ב' נכנסה להריון בגיל 37 אחרי שנת הכרות. פ' נכנסה להריון בגיל 39
אחרי שלושה חודשי הכרות. ד' הראשון עבר לגור עם חברתו בגיל 40 וד' השני עדיין
רווק, אבל אחותו התחתנה בגיל 45.
נכון לעכשיו 'מחקנו'
שתי חברויות מעולם הרווקות. נמשיך:
ד' חברתי הטובה הכירה
את בן זוגה בגיל 38 ואחרי ארבע שנות חברות, נולדו להם שני ילדים. חברה טובה שלה
היתה מאוד זריזה ואחרי חודש(!) של הכרות נכנסה להריון בגיל 40. עוד חברה טובה שלהם
התחתנה בגיל 39 וכיום יש לה שני ילדים.
נעבור
לחברים ממקומות העבודה ונתחיל עם המקום הראשון: ע' התחתנה בגיל 35
אחרי שלושה חודשי הכרות ויש לה ילדה אחת. ב' התחתנה בגיל 32 ויש לה שני ילדים.
אחותה התחתנה בגיל 35 וגם לה יש שני ילדים. חברה טובה שלהם התחתנה בגיל 37, אחרי
מספר חודשי הכרות.
נמשיך
למקומות העבודה הבאים, שם כבר כמעט כולם היו נשואים כשהגעתי: במקום העבודה השני
אני יכולה להזכיר את ב' שהתחתנה בגיל 32 ויש לה ילד אחד ובמקום העבודה השלישי
אזכיר את מ' שהתחתנה בגיל 35.
סיימנו
עם חברים מהעבודה ומשעות הפנאי.
נעבור
למשפחה: קרוב משפחה התחתן בגיל 36 ויש לו ילד אחד ואילו קרוב משפחה אחר התחתן בגיל
41 ויש לו ילדה.
נסיים עם
חברים של המשפחה: הבן של חברה של אמא שלי התחתן בגיל 41 עם בחורה בת 33 ויש
להם ארבעה ילדים. הבת של חברים שלהם התחתנה בגיל 38 ויש להם תאומים. שכנה של
אחי התחתנה בגיל 37.
אז מה
היה לנו כאן? מעל עשרים מקרים של רווקות ורווקים, שרובם המוחלט התחתן/התמסד מעל
גיל 35, וזו רק רשימה ראשונית. יש עוד מקרים רבים שלא ציינתי (ביניהם אותי), ואם תבקשו יפה, אוסיף
אותם בהמשך.
רווקות יקרות! כל מי
שאני מכירה שחיפשה בן זוג ועבדה קשה בשביל להשיגו, מצאה אותו לבסוף בגיל זה או
אחר, וזה בטוח ב- 100%. פרט למקרה אחד, כל הבחורות שהזכרתי לעיל הצליחו להכנס
להריון וללדת, רובם המוחלט ללא טיפולי פוריות.
מוסר השכל - הפסיקו
להלחץ, המשיכו לחפש במרץ ואל תשכחו גם ליהנות מתקופת הרווקות. שיהיה בהצלחה!!!
5 תגובות:
אורלי,
את נהדרת נהדרת נהדרת.
זה מקסים ומעודד אותי כל הזמן.
אהבתי!!
מעודד.
תודה את האמת אני כבר חודשיים בדיכאון אחרי זוגיות של שנתיים שנגמרה כי החבר שלי חתך ואני בת 33 לא יכולה להפסיק לבכות על מר גורלי כל יום ...
לאנונימית האחרונה (מה- 31.8.14)
ליבי איתך. אני כל כך מבינה את הצער שלך.
יחד עם זאת, אל תראי זאת כמר גורלך, כי לאחר שתתאוששי את תאגרי כוחות ותמשיכי לחפש, ובסוף תמצאי את הבן זוג המיועד. אל תתיאשי.
את מוזמנת לכתוב לי למייל המופיע בבלוג, ואני אמשיך לעודד אותך.
אורלי
תודה רבה!! מחזק את האמונה
הוסף רשומת תגובה