את מכירה
בחור דרך האינטרנט / חברים משותפים, אתם משוחחים בטלפון ומחליטים לצאת לפגישה
עיוורת. פגישה מספר אחת עם הבחור, פגישה מספר 100 במונה הפגישות העיוורות.
ערב
הפגישה מגיע.
את
בוודאי שואלת את עצמך, בציניות מלווה בייאוש (או להפך), למה בכלל לצאת מהבית אם 99
הפגישות הקודמות לא הובילו לשינוי הסטאטוס מרווקה לנשואה, או בקיצור מ-
"ר" ל- "נ". את צודקת בשאלתך. את עייפה מהפגישות העיוורות,
שמעצם טבען מתנהלות כמו ראיונות עבודה, מאוכזבת מהציפיות שנגוזו ומרגישה איך הלאות
מתחילה להתפשט לך בכל הגוף. אין ספק שהדבר שאת הכי רוצה לעשות זה להכנס למיטה,
לבהות בטלוויזיה ולשכוח מכל העולם ואישתו.
אני לא
יודעת אם הפגישה הספציפית הזו תוביל לנחלה שאת כל כך מחכה לה, אבל אני בטוחה בדבר
אחד: אין לך ברירה אחרת, אלא ללכת לפגישה. אם את מעוניינת בזוגיות והבחור עבר את
מבחן הטלפון (נדיר בימינו), את חייבת לצאת לפגישה ולהשאיר את שק האכזבות בבית,
סגור ונעול הרמטית. גם אם יצאת למאות פגישות עיוורות בחייך (אחי הציניקן אומר
שעברתי את ה- 1000, אבל לדעתי הוא מגזים), את חייבת להתייחס לפגישה הזו כפגישה
ראשונה בחייך ולהעניק לבחור את ההזדמנות המגיעה לו. הוא לא אשם אם האקס האחרון
הבריז לך דקה לפני החתונה או הבחור שלפניו עלה לך על העצבים עוד לפני שתמה הפגישה
הראשונה.
אני
יודעת עד כמה קשה לעשות את ההפרדה בין העבר להווה, אבל אם את רוצה עתיד אחר את לא
יכולה להישאר עמוק בעבר. את צריכה להביט קדימה ולפתוח דף חדש.
ועכשיו
נתמקד בפגישה העיוורת: הגיעי אופטימית לפגישה, חייכי לבחור שעומד מולך ולחצי את
ידו בחמימות. נהלי איתו שיחה נעימה, תוך הקשבה מלאה. אל תשווי את הבחור לבחורים
אחרים, במיוחד לא לאקסים שלך, שככל שחולף הזמן אנו נוטים לזכור להם רק את הטוב. אל
תשאלי את הבחור אודות הקשרים הקודמים שלו כי זה מוקדם מדי וגם לא רלוונטי, ואם הוא
שואל אותך, תעני לו שתשמחי לשתף אותו בשלב מאוחר יותר (אני לא סבלתי ששואלים אותי
על הקשרים הקודמים שלי, במיוחד בשלב כל כך מוקדם, ואני מאמינה שהמידע הזה מתקבל גם
ללא צורך בחקירות).
זכרי שכל מערכת יחסים החלה בפגישה ראשונה. שיהיה
בהצלחה!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה