שנה הלכה, שנה באה... ואיתה החופשות!!

למרות שתקופה קצרה לא התחברתי לערבי חג, לחופשות החג תמיד חיכיתי: השקט, המנוחה וניצול הזמן לתחביבים, היו מאז ומתמיד עדיפים עלי, בלי קשר לסטטוס שבו הייתי.

איזה כייף שחופשת החג בפתח! שמתן לב שהשנה כל ערבי החג יוצאים באמצע השבוע? זה אומר שאנחנו מרוויחות חופשה ארוכה, ללא עבודה וללא שגרה.

מגישת תכניות טלויזיה ידועה, שגם היא התמסדה בגיל מאוחר, כתבה פעם שהיא לא מבינה למה רווקים חוששים מלהיות לבד בחג. היא דווקא זוכרת שבחג היא אהבה ללכת לבד למסעדה, לאכול בשקט ארוחת צהרים ולראות בחוץ את ההורים המסכנים נסחבים עם ילדיהם הצרחנים... היא צודקת.

רווקות יקרות, אני מקדישה פוסט זה לאלה מביניכן שחוששות מהבדידות בחג ומעדיפות להיות בחברת אנשים, כמו במקום העבודה. זכרו, שאם תלמדו לנצל את חופשת החג למטרות אישיות, שרובן אינן תלויות באנשים אחרים, תווכחו לדעת שהחג הוא יתרון גדול ולא חסרון.   

נתחיל:   

מנוחה - זרקו את השעון המעורר, קומו מאוחר והשארו במיטה עד שנמאס. שתו את הקפה ברוגע (לפחות שעה שלמה) וחשבו רק מה בא לכן לעשות היום. הזכרו בפקקים, בלו"ז הצפוף ובלחץ מצד הבוס ותבינו עד כמה שפר עליכן גורלכן.

השלמת חוסרים - נצלו את הזמן להשלים סוף סוף את כל אותם דברים שדחיתן מתחילת השנה: תיוקים, תשלומים, ניקיוניות יסודיים, שיפוצים קלים ועוד. נכון שיש כאלה שמבחינתן זה סיוט, אבל מבחינתי עדיף ליישר קו בסוף החג ולהוריד כמה דאגות.

תחביבים ביתיים - צפו בסרטים שפיספסתם בקולנוע, צפו בתכניות טלויזיה שהקלטתן וטרם ראיתן, קראו עיתונים ולאוו דוקא עדכניים, קראו ספרים (התחביב האהוב עלי), בשלו ואפו מטעמים (התחביב שממש לא אהוב עלי), פתרו תשבצים או סודוקו.

תחביבים מחוץ לבית - בקרו בתערוכות, לכו לקולנוע, לכו מופעים שאתן אוהבות (קונצרט, רוק, מחול ועוד), פנקו את עצמכן במסעדות ובתי קפה, צאו לטיול בארץ או בחו"ל. זכרו רק שזו עונה מתויירת ולכן בחרו איזורים מבודדים, ללא כל עם ישראל. אם אתן לא אוהבות לצאת למקומות האלה לבד, פיתחו בבקשה את ספר הטלפונים מבעוד מועד וגייסו פרטנר/ית מתאימ/ה, לפחות לאחר מהדברים שציינתי. אם עדיין זה לא מסתדר, צאו להליכות ליד הבית או לכו לים - אלה מקומות שמתאים ואפילו רצוי להיות בהם לבד.

מפגשים חברתיים / משפחתיים - הפגשו סוף סוף עם אותם חברים וחברות שממזמן רציתן לפגוש אבל לא היה לכם זמן: חברים מהילדות, מהצבא, מהאוניברסיטה או מכל מיני תקופות בעבר הרחוק. זו גם הזדמנות טובה להזכיר להם שאתן עדיין פנויות, למקרה שיש להם פנוי במלאי. אם יש לכן עוד כח למשפחה אחרי ערב חג - בקרו אותם, רק הזהרו מלקחת את האחיינים לקניון, זה סיוט בחג!

רווקות יקרות, אל תפחדו מלהיות לבד בחג. האמינו לי שאחרי שתתחתנו/תתמסדו עוד תתגעגעו קצת ללבד הזה.

חג שמח ושנה טובה!!

להשכרה: גבר מלווה

לא מזמן קראתי כתבה על שירות חדש בסין, להשכרת גבר/אישה לאירוע. מה זה אומר? שאם את מוזמנת לאירוע ואין לך עם מי ללכת (או שיש, ואת בכל זאת מעדיפה מישהו אחר), קיימת חברה שתספק לך בחור מלווה לאירוע תמורת תשלום.

רעיון א-ד-י-ר!!! איך לא חשבו על זה בארץ? הרי אם אנחנו מנטרלים את כל האירועים של חברים מהעבודה, שלשם בד"כ מגיעים עם חברים לעבודה וללא בן זוג (חסכון בבייביסיטר ובהמחאה כפולה), אז אנחנו נשארים עם אירועים משפחתיים, אירועים של מקום עבודה/לימודים ואירועים של חברים מתקופות שונות (צבא, לימודים, שכנים וכו'). לאירועים אלה נדרש פתרון.

הפתרון יכול לבוא בצורת ידיד, בן משפחה, חברה טובה (יהיה לכן על מה לצחוק כשיחשבו אתכן לזוג), או כל יצור אחר שאיתו תרגישו בנוח. אך יתכן גם מצב שלא יהיה פתרון. 

אין לי ספק, בנות, שלפחות פעם אחת בחיים נתקלתן במצב לא נעים שהוזמנתן לאירוע ולא היה לכן עם מי ללכת. לי זה קרה לפני 15 שנה, כשחברה ממקום עבודה קודם הזמינה אותי לברית של הבן שלה. כיוון שלא היה לי עם מי ללכת ולא ניתן היה להתחמק, הלכתי לבד, במחשבה שאוכל טוב ואסתלק בהזדמנות הראשונה. זה היה ק-ט-ס-ט-ר-ו-פ-ה!! ישבתי בשולחן עגול עם עוד עשרה אנשים זרים, כשמצדי כולם מפטפטים ורק אני אוכלת או בוהה, והרגשתי הכי בודדה בעולם. כשיצאתי מהאירוע התקשרתי מייד לאחי הקטן והודעתי לו חגיגית שכל עוד אני רווקה, הוא יהיה המלווה הרשמי שלי לאירועים, וזאת ללא יכולת ערעור מצידו.     

חשוב לי, בנות, שלא תחוו את ההרגשה הזו. אם מקובל מבחינתכן ללכת לבד לאירוע ואתן לא סובלות כמוני - על הכיפאק, אבל  אם יש סיכוי שתסבלו, אל תלכו. הסבירו יפה לבעל האירוע שסרקתן את כל האפשרויות ועדיין אין לכן עם מי ללכת, ואתן מבטיחות לבוא אליו הביתה ולהביא מתנה. יתכן והוא יציע לכן להצטרף לשולחן של "אנשים מאוד נחמדים", אבל זה כבר נתון לשיקולכן (אתן יכולות לבקש ממנו לדבר איתם בטלפון לפני האירוע, רק אל תשכחו לספר להם שאתן רווקות, אולי גם תרוויחו חתן). 

ובחזרה לכתבה - אם בארץ תוקם חברה כזאת והמחיר יהיה סביר, מומלץ לנסות. אני תמיד דוגלת ברעיון שמה שניתן לקנות בכסף מאפשר לנו להיות פחות תלותיות, ולא משנה אם מדובר בשירות של טכנאי או בשירות של מלווה לאירועים.

זהו להפעם. נפגש בשמחות.

ארוחת החג

עד גיל 30 לא הבנתי מדוע החגים מהווים בעיה לרווקים.

ארוחות החג במשפחתי היו מאז ומתמיד קרקס אחד גדול, מלווה בהמון רעש ושמחה. לארוחה הוזמנו בני משפחה וגם כמה נספחים (חברים, שכנים וכו'), ומלבדי השתתפו בארוחה עוד רווק אחד עוד שניים, כך שלא הרגשתי חריגה.

בתחילת שנות ה- 30 שלי עברתי מספר פרידות, שלמזלי ה"טוב" התרחשו בתקופות החגים, מה שהשאיר טעם רע מתקופות אלה. נוסיף איזו הערה לא במקום של קרובת משפחה ("נקווה שבחג הבא אורלי סוף סוף תתחתן"), ונבין למה החלטתי להשאר בחג הבא בבית, למרות הפצרותיהם של בני המשפחה.

הגיע אותו ערב חג, ראש השנה כמדומני, וכבר משעות אחר הצהרים הרגשתי איך תל אביב מתרוקנת. אני חושבת שבשעה שבע בערב נשארו קומץ אנשים במרכז העיר, ואני ביניהם. התחלתי להרגיש בודדה, התלבשתי, יצאתי מהבית וחיכיתי שעה (!) למונית שתביא אותי למקומי הטבעי - ארוחת חג משפחתית.   

 בנות, ארוחת חג זו זכות ולא חובה. מבחינתי, ארוחת החג הוא אירוע מקסים, שנועד לכנס את המשפחה המורחבת, לשיר, לשמוח ולאכול טוב (ואם בכך אנחנו גם משמרים את המסורת - מה טוב). 

אין שום סיבה בעולם שבארוחת החג תרגישו לא בנוח!!

אם ההערות וה"ברכות" בנוגע לרווקותכן מפריעות לכן - תבקשו חד משמעית שיפסיקו אותן או שתעבירו את המסר באמצעות גוף שלישי. במקרה שלי, הורי העבירו את המסר וההערות פסקו לחלוטין. אין לי ספק שתגובות כמו: "רק רצינו לברך" ו- "איזה רגישה" לא יאחרו לבוא, אבל תזכרו שזכותכם המלאה ליהנות מהחג מבלי שיכנסו לכן לחיים.

אם הנוכחות בערב חג ארוכה מדי עבורכן, אתן יכולות להגיע ישר לארוחה ולצאת עם סיומה, בטענה ש"יש לכן תכניות". במקרה זה, חשוב להגיע בכוחות עצמכן ולא כ'טרמפיסטיות'.  

אתן יכולות גם לנסות להביא אתכן לחג ידיד או חברה, שאין להם איפה לחגוג את החג, וכך תרגישו פחות לבד ועל הדרך גם תפנו את אור הזרקורים לאורח החדש (וגם תעשו מצווה). 

אם הבית המארח פתוח להולכים על ארבע, תביאו את כלבכם, הוא כבר ישעשע את כולם...

למרות כל מה שכתבתי, אם אתן עדיין חוששות להרגיש לא בנוח בארוחה - אל תגיעו. השארו בבית, סעו לחו"ל או התבודדו בצימר - העיקר שתעשו את מה שעדיף מבחינתכן. בהתחלה יהיו כמה הרמות גבה, אבל תוכלו לתרץ זאת במחלה או באילוצי החופש מהעבודה. 

ההרגשה הטובה שלכן חשובה יותר מהכל. חג שמח!