יש לי ילדה אחת (מדהימה!) ו...זהו, סגרתי את הבאסטה

יש לי ילדה בת שנתיים. הילדה הכי מקסימה בעולם. כ-ן, אני אובייקטיבית. הבאתי אותה בגיל מאוחר, כך שהיו לי שנים רבות לדמיין לעצמי כיצד היא תראה ואני יכולה להגיד לכן בשיא הכנות, שהתוצאה מוצלחת באלפי מונים מהדמיון.

הילדה שלי מלאת חיים, חכמה, יפה, מצחיקה, פעלתנית, מוכשרת ובקיצור, בעלת כל התכונות החיוביות שיכולות להיות בילדה אחת. אה, כמעט שכחתי, יש לה אומנם פתיל קצר, אבל את זה היא ירשה מאמא שלה, כך שזו לא אשמתה.

התמונה תודות ללינוי נוה "עיצובים לילדים" www.linoy.homepro.co.il

ומדוע אני מספרת לכן בשבחה של ביתי? כי למרות שביתי מדהימה ואני מאוד אוהבת אותה, אין בכוונתי להביא ילדים נוספים לעולם. זהו. סגרתי את הבאסטה, מבחירה ולא מכורח. אתן שואלות מה הסיבה? פשוט לא בא לי. חד וחלק. אין לי כל רצון לילד נוסף.

אני מאמינה שילד מביאים מתוך רצון חזק, משהו שמרגישים עמוק בבטן, ולא מחוסר רצון. הבאתי את ביתי לעולם כי מאוד רציתי בה, הרגשתי אפילו שלא אהיה שלמה בלעדיה, אך את אותו רצון והרגשה אני לא חשה כלפי ילד נוסף.

ביתי מספקת עבורי את כל החוויה האמהית: אני מאוד נהנת ממנה, מסוגלת לשחק איתה שעות על גבי שעות,  דוחקת הצידה כל עיסוק שלא הכרחי כדי להיות איתה ובשאר הזמן - כמעט ולא מפסיקה לחשוב עליה. אבל זהו מבחינתי. החוויה האמהית מלאה עד אפס מקום. אין לי צורך בחוויה אמהית נוספת.  

אני גם מאוד מתלהבת מכל דבר חדש שהיא עושה או אומרת (כמו להגיד פפר במקום ספר וים במקום בריכה), אבל זה לא גורם לי לרצות לחזור על אותו תהליך אצל ילד אחר. הבנתי את הפואנטה.

ועכשיו תשאלו, "מה עם אחים ? מסכנה, תגדל לבד". אז ככה, למען גילוי נאות אציין שיש לה שני אחים מצד אבא שלה, שהפרש הגילאים מאוד גדול והם גם לא גרים איתנו. נכון שלגדול עם אח בבית זה דבר מאוד חשוב ומהנה (ובתור אחת שזכתה לאח שהוא גם ידיד נפש, אני יכולה להעיד על כך), אבל להביא ילד רק כדי שישמש כאח של מישהו, ולא מתוך רצון אמיתי בילד עצמו, זה לא לעניין מבחינתי. זה אפילו לא הוגן. אם רוצים את הילד ועל הדרך הוא ישמש גם כאח, על הכיפאק, אבל לא להפך.

ובקשר ל"מסכנה תגדל לבד" - קודם כל אני מכירה לא מעט ילדים יחידים שהם ממש לא מסכנים. אני מאחלת להרבה אנשים להיות מאושרים כמוהם. האושר של הילד הוא פונקציה של גורמים רבים ולא רק של פרמטר "מספר אחים בבית". אני גם מאמינה שאם משדרים לילד שהוא מסכן אז יש סיכוי שהוא באמת יהיה כזה ולהפך. חוצמזה, לא ידוע לי על מחקר שהראה שילד יחיד הוא דכאוני יותר או פחות מילד שיש לו אחים. אין קשר בין הדברים (אם כבר, המחקרים מוכיחים שילדים יחידים הם בעלי רמת אנטלגנציה גבוהה יותר, כך שזה מוכיח שהייתי אובייקטיבית מקודם...)  

אז שלא תבינו אותי לא נכון: אני לא מנסה לשכנע אתכן להביא ילד אחד. ממש לא. אני מאמינה שכל אחד צריך להביא ילדים כאוות נפשו. אני רק רוצה להסביר לכן למה בחרתי להביא ילדה אחת ועל הדרך גם לרמוז לכן, שאין טעם לשאול אותי מה עם הילד השני....